למשבר
נגיף
הקורונה
השלכות
כלכליות
רבות. בין
השאר על
יחסי
עובד-מעביד,
היכולת
לפרוע
הלוואות,
וכדומה. מה
יחס ההלכה
לעניינים
אלה?
מאז
שנחתה
עלינו מכת
הקורונה,
הציבור
הדתי עוסק
יומם וליל
בשאלות
כגון תפילה
במניין, ליל
הסדר בזום,
טבילת נשים
במקווה
וכהנה
וכהנה. לי
נדמה שיש
נושא נוסף
שמצריך
דיון,
הכוונה,
ופסיקה
הלכתית.
כוונתי
למשמעות
הכלכלית של
המגפה. דבר
אחד ברור
לחלוטין -
לקורונה
תהיה השפעה
דרמטית על
כלכלת
העולם, כמו
גם על כלכלת
מדינת
ישראל
ותושביה.
בראש
ובראשונה,
המגפה
תשפיע על
יכולתם של
אנשים
לקיים
התחייבויות
פיננסיות
שלקחו על
עצמם לפני
פרוץ
המגיפה.
אנשים לקחו
הלוואות כי
הניחו שלא
תהיה להם
שום בעיה
להחזיר
אותן
במועדן
וכעת סביר
כי חלק
מהאנשים,
כאלה
שיפוטרו
מעבודתם,
למשל, או
כאלה
שהעסקים
שלהם
ייקלעו
לקשיים,
יתקשו
לפרוע את
ההלוואות
בזמן
ובמלואן.
מהעבר השני,
מלווים
שציפוי
לפרעונות
כסף בזמן
מהלווים
יתקשו
להתמודד עם
דחיית
פרעונות
ועוד יותר
עם מחיקת
חובות אלו.
למרות
שהיקף הנזק
הכלכלי