הסכם שיתוף במקרקעין – לוגיקה, עקרונות ורישומו בטאבו

מבוא

במקרים רבים הבעלות של שותפים במקרקעין הינה בלתי מסוימת לחלק ספציפי, אלא לכלל המקרקעין בכללותם (מושע). במקרים הללו, הבעלות של כל אחד מהשותפים במקרקעין אינה מאפשרת לו לייחד את זכויותיו לחלק מסוים במקרקעין ועל אותו חלק לממש את זכותו בנפרד משאר המקרקעין.

לשם כך, יש צורך להסדיר את זכויות הבעלים במקרקעין באופן שבו כל שותף יוכל לפעול בחלקו במקרקעין כראות עיניו, ללא תלות בשותפיו, ולשם כך (בין היתר) יש צורך בעריכת הסכם שיתוף בין הבעלים.

חשוב לציין כי קיימים סוגים שונים של הסכמי שיתוף במקרקעין. ההסכם השכיח ביותר הוא במקרה בו קיים מבנה עם יחידות נפרדות (בייעודים מגוונים – מגורים, משרדים או מסחר) אשר טרם נרשם כבית משותף. במקרה זה קיימת חשיבות משמעותית לייחד לכל אחד מהבעלים את הזכויות ביחידה/דות הנפרדות על כל המשתמע מכך.