ירושלים
אינה עוד
רשות
מקומית,
מתוך כ–052
רשויות
מקומיות
בישראל. היא
אינה רק עיר
האמורה
לספק
לתושביה
חינוך,
תשתיות
ופינוי
אשפה. לעיר
בירה יש עוד
מטלות, ואלה
מונחות
לפתחה של
הממשלה ולא
של העירייה.
ממשלות
ישראל, מאז
כהונתו של
יצחק רבין
בשנות ה–09,
אינן
מתעניינות
באותן
מטלות —
ומצבה של
העיר בכי רע.
לכאורה, זה
המצב בעולם
כולו, בבירת
מדינה
מתרכזים
משרדי
השלטון:
הפרלמנט,
בית המשפט
העליון
והממשלה.
המחוז
היחיד שבו
בתי המשפט
מפוזרים
במבנים
ישנים
ומוזנחים
הוא מחוז ירושלים.
בית משפט
השלום שוכן
בבניין
מהמאה ה–91,
הראוי לשמש
אתר תיירות;
בית המשפט
המחוזי
שוכן
בבניין
הנראה כמו
קסרקטין
טורקי; ובית
המשפט
לענייני
משפחה
ותעבורה
יושב במבנה
שבמקור
יועד
לתעשייה.
לעומת זאת,
בתל אביב,
בירת המשפט,
עיר שבה
מתגוררים
כ–%5 מתושבי
המדינה,
יושבים
יותר מ–%52
מהשופטים.
לא עזר לה,
לירושלים,
שנסיכת
הימין
איילת שקד
שלטה במשרד
האחראי לכך,
ללא
מיצרים.